מהפכת החניה הגדולה

   

תשכחו מכל מה שידעתם על תקני חניה – התקן החדש מפחית משמעותית את מספר המקומות הנדרשים בפרויקטים חדשים . מה הקריטריון לפיו ייקבע כמה חניות צריך . כמה חניות יוכלו היזמים לבנות.

מה תהיה ההשפעה על הנדל"ן והשאלה המרכזית: האם התחבורה הציבורית תהיה מספיק יעילה כדי לעמוד בהפחתת מקומות החניה?

 

 

מרכז ירושלים. 2016. תמונת מצב: הרבה חניונים מרכזיים נסגרו. התוצאה: מיעוט מבקרים באזור, למרות שירותי הרכבת הקלה. ואיך כל זה קשור לנושא הכתבה תקני חניה? מטרת מהפכת התקנים היא לצמצם את מספר המקומות שנדרש היזם לבנות, זאת ביחס ישר לקירבה לאמצעי תחבורה המוני. אז לפחות לפי המודל הירושלמי, העסק לא ממש יעבוד באזורי מסחר, אלא אם כן תהיה תחבורה ציבורית יעילה במיוחד.

ואכן הויכוח הגדול הניטש כיום בנוגע לתקני החניה שאמורים להיכנס לתוקף עוד השנה, הוא מה יקדם למה: פרויקטים שייבנו לפי התקנים החדשים או שיפור מדהים בתחבורה הציבורית. כמובן שעבור הצלחת מהפכת התקנים, כדאי שהדבר השני יתרחש קודם לראשון.

 

תקנות בנות 32 שנה

בספטמבר האחרון החל נושא תקני החניה החדשים לתפוס תאוצה. המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה אז עדכון לתקנות חנייה במרכזי הערים. מטרות העדכון, כך הודיעה הוועדה, היא לצמצם את היקף מקומות החניה למגורים, מסחר ולתעסוקה באזורים העתידים ליהנות משירותי הרכבת קלה וממערכות הסעת המונים, ובכך לתמוך ולחזק את השימוש במערכות תחבורה ציבורית, לסייע בפתרון בעיית גודש תנועה במרכזי הערים, לתרום להתחדשות עירונית ולאיכות חיים עירונית, להעלות את רמת איכות האוויר, ולראשונה לתת גם מענה גם לכלי התחבורה הדו גלגליים.

תקנות החנייה שבתוקף, שאושרו בשנת 1983, קובעות היקף מקומות חניה למסחר ותעסוקה, שלא ניתן להפחית ממנו. לכולם היה ברור כי אלו תקנות ארכאיות, שאינן מתאימות לרצון להפחית את תנועת הרכבים.

אלא שהמהפכה נוגעת רק ליישובים בהם יש מערכת הסעה המונית, או לפחות מתוכננת אחת שכזו. התקן קובע היקף חניה מקסימאלי מותר בקרבה למערכת הסעת ההמונים, הקטן משמעותית מההיקף הקבוע בתקנות הישנות, שכאמור הוא היקף מינימום.

עוד נקבע כי מספר מקומות החנייה יקבעו על פי קרבתם לתחנות מערכות הסעת המונים.

כמו כן, לראשונה, ישנה התייחסות בתקנות גם למקומות חנייה לרכבים דו גלגליים (אופניים ואופנועים). התקנות קובעות תקן מינימאלי של 100 מקומות חניה לרכבים דו גלגליים בתחנות רכבת. בנוסף, כל מבנה מגורים יכלול מקום אחסון לאופניים בהיקף של לפחות זוג אחד לכל יחידת דיור.

 

 

תכנונים בני עשור

האמת היא שבמינהל התכנון עובדים על תקן החניה מ-2006. אז היה חזון הרכבת הקלה בשיאו, ובירושלים כבר החלו העבודות. אלא שנכון לתקופה של לפני עשור היה יותר מדי מהפכני – בטח בהתייחס לגוש דן. התוצאה: מהפכת התקנים נתקלה בהתנגדויות שונות והתקשתה להתרומם. אלא שלאחרונה, חמש שנים לאחר תחילת הפעלת הרכבת הקלה בירושלים, ופחות משנה לאחר תחילת העבודות על מערכת הסעת ההמונים בתל אביב - הוחלט כי זה הזמן להוציאו לפועל.

ובכל מקרה, לאלו הדואגים כי הרכבת הקלה בגוש דן לא תושלם עד לכניסת התקן החדש, כדאי לזכור שהוא מתייחס רק לפרויקטים חדשים, ותקף מיום הוצאת היתר הבנייה, גם אם ייכנס לתוקף מחר בבוקר ההשפעה שלו תורגש רק בעוד שנים. אז גם הרכבת הקלה תתקדם יותר. התקן מתייחס לתכנון בעירוב שימושים, ולאפשרות שימוש כפול בחניות באזור שפועל בבוקר בייעוד אחד ובערב בייעוד שונה, והוא גם מותיר שיקול דעת לרשויות.

 

המרוץ לחניות

יזמים, בעיקר של מבני משרדים ומסחר, מנסים לאחרונה לקדם כמה שיותר את אישור תכניות הבנייה שלהם לפי התקן הישן. הסיבה ברורה: להספיק לדאוג ללקוח העתידי שלהם לשטח חניה, ולא להתמודד עם הצורך לשווק משרד לאדם שיהיה חייב להגיע בתחבור ציבורית, כי הנכס לא יכלול חניה.

לפיכך, ברור כי עיקר השפעה של התקן תהיה על מבני מסחר ומשרדים, מה גם שאלו קרובים יותר, על פי רוב, לאמצעי הסעת המונים.

יזמים בתחום טוענים כי ההשפעה של התקן החדש תהיה מרחיקת לכת. אם מצב חבורה הציבורית לא ישתפר, ברור שהחברות המבוססת יותר יעדיפו משרדים עם חניה צמודה. במקרה כזה מחירם ירקיע שחקים. תיתכן גם החלשה של מרכזי עסקים הראשיים (מע"רים) שכן חברות ייצאו החוצה ע מנת לספק לעובדיהם מקום לחנות את הרכב.

יכול בהחלט להיות השפעה גם על תחומים כגון ליסינג. יתכן כי חברות יעדיפו שלא לרכוש לעובדים מכוניות בשיטה זו, ביודעם כי ממילא אין להם היכן לחנות את רכבם, והם יחשבו על דרך אחרת לצ'פר אותם.

מה שבטוח הוא שהכל תלוי בשיפור דרמטי של האמצעים להסעת המונים, אחרת אנשים ימשיכו לבוא עם רכבם, ומה שצפוי הוא ביקוש גדול לחניונים פרטיים וציבוריים, ובנייה בלתי חוקית של חניות בבתי מגורים.

הדוגמה שהובאה בתחילת הכתבה לגבי מרכז ירושלים, מבטיחה לא מעט מחשבה מצד כל רשות מקומית שתחשוב להקטין למינימום את מקומות החניה באזורי הסעת המונים. הרי משמעות הדבר, כפי שהסתמן בבירה, היא פגיעה לא פשוטה בבעלי העסקים. הסיבה פשוטה: חוסר באמצעי הסעת המונים יעיל, יעביר את הקונים היישר את הקניונים הסגורים, שם מובטחת להם חניה. יתרה מזו, נכון שחלק לא קטן מהקניונים בארץ החלו לגבות תשלום עבור חניה, אלא שעל פי רוב הוא נמוך במיוחד ואף מוענק ללא תשלום במקרה של קנייה בסכום שנקבע מראש.

 

קושי בשיווק

נוסף ליזמים, גם השמאים מסכימים כי לא קל יהיה לשווק מבנים ללא חניה. הבעיה היא העתידיות של הסעת ההמונים. כרגע (לבד מירושלים, וגם שם היא בתחילתה) אין מערכת שכזו ב'מדינת' תל אביב ולקונים משרד, לדוגמה, יהיה קושי גדול להסתמך על מה שבטוח שיהיה, אך לא ברור עד כמה יהיה יעיל. אין ספק כי הדבר ישפיע על מחירי המשרדים והדירות (לעומת כאלו המצוידים בחניות) ויפחית משוויים במספר ניכר של אחוזים. ההערכה היא ששווי המשרדים יפגע אף יותר מהמגורים, בגלל תקן החניה המופחת.

מי שללא ספק ייהנו מתקני החניה החדשים הם כל העוסקים בתחום האופניים. אחת ממטרות התקן הוא לעודד את השימוש בכלי זה ובכך להעלות את רמת הכושר של האזרחים ולהפחית את זיהום האוויר.

 

חלוקה לאזורים

התקן החדש (ראה גם טבלה מצורפת) מחלק את כמות החניות הנדרשת בהתאם לאזורי מוגדרים מראש. כך אזור א' נקבע ככזה המרוחק עד 300 מטר ממערכת הסעת המונים קיימת או מתוכננת או נתיב לתחבורה ציבורית. אזור זה ייהנה ממספר החניות הקטן ביותר. באזור א' יעמוד תקן החניה בצמודי קרקע על עד 2 מקומות חניה, בבניין מגורים יותר יש יותר משתי דירות יעמוד התקן על בין 0.5 ל-1 מקומות חניה לכל יח"ד, בבית אבות המינימום יהיה מקום חניה אחד לכל 10 יח"ד (שכן בעלי היחידות מחזיקים בפחות רכבים) ובמעונות סטודנטים תקן החניה המקסימאלי יהיה מקום חניה אחד לעשר יח"ד.

אזור ב' נקבע ככזה המרוחק בין 300 מטר ל-600 מטר ממערכת הסעת המונים או נת"צ. באזור זה יעמוד התקן על עד 2 מקומות חניה בצמודי קרקע, בין 1 ל-1.5 מקומות חניה לכל יח"ד בבניין מגורים עם למעלה משתי יח"ד, בבית אבות הנמצא באזור ב' יעמוד תקן החניה על בין 1 ל-5 מקומות חניה לכל 10 יח"ד ובמעונות סטודנטים על מקום חניה אחד לכל 5 יח"ד (מקסימאלי).

 

אזור ג' הוא זה המרוחק מעל 600 מטר ממערכת הסעת המונים או נת"צ. באזור זה, כמו ביישוב או עיר ללא נת"צ ניתן יהיה להכשיר את מיקום החניות בהתאם לתקן החדש.

התקן בצמודי קרקע הבנויים באזור ג' עומד על 2 מקומות חניה ליח"ד, בבניין בו יש יותר משתי יח"ד יעמוד התקן על בין מקום חניה אחד לשניים, בבית אבות מקום חניה אחד ל-4 עד 8 יח"ד, ובמעונות סטונדטים עומד התקן החדש באזורים אלו על בין מקום חניה אחד ל-5 מקומות לכל 10 חדרים. ביישוב עם מערכת הסעת המונים המרוחקת מהמבנה ביותר מ-600 מטר יהיו בין מקום חניה אחד ל-5, ואילו ביישוב בו אין כל מערכת להסעת המונים או נת"צ.

 

 

 

Enter your title here