​נתן שטראוס, יועץ חניה: 

שימוש בחניונים אוטומטיים כפתרון למצוקת החניה ולהתחדשות עירונית (תמ"א 38), לפרוייקטי נדל"ן ולמתחם הציבורי

 

 

צהריים טובים. שלום לכולם. התבקשתי על ידי פיני קבסה לעשות סקירה קצרה על הנושא של מתקני חניה אוטומטיים.

יש פה בקהל מישהו שלא ראה אף פעם מתקן חניה אוטומטי נא להרים את היד.  אוקיי. אני מבין שכולם ראו ונחשפו אני פטור מלהסביר מה זה. זה כבר מקל עליי. מה שאני רוצה, אבל לספר לכם משהו לגבי נושא ההרצאה. מי שמחפש את הפתרון למצוקת החניה, להערכתי זה הפתרון הראשון. הרחבת כמות המכוניות. ומתקני חניה אוטומטיים זה אחד הפתרונות עוד לפני זה מבחינת התחבורה הציבורית, דיברו על רכבות קלות ופתרונות שונים בנושא הזה.

אבל עדיין, במתקני החניה האוטומטיים הם אחד הפתרונות ובחלק מהמקרים יש להם יתרון. קודם כל החיסכון בשטח וחיסכון בנפח. אנחנו מכירים וזה די מובן מאליו, זה מה שמביא אותנו בהרבה מקרים ללכת לסוג הפתרון הזה, אם יש לנו מגבלת שטח, מגרש קטן או מי תהום ולא ניתן לנצל את כל העומק, לעיתים זה הפתרון. יש ביטחון מוגבר לגניבת מכוניות, ונדליזם ובטיחות אנו חוסכים בעלויות אנרגיה, תאורה, אוורור וכדומה, לא צריך להוציא הרבה על ניקיונות, לעיתים אפשר גם לחסוך בזה. אלו היתרונות העיקריים של המתקנים הללו. זה לעומת המגבלות והאילוצים שהם יוצרים, וחלק גדול בעיקר מתעשיית הבניה והתכנון בארץ לא כל כך מודעים למשמעויות של התקנת מתקן חניה אוטומטי, ואני פה מפריד את זה ממכפילים וממתקנים חצי אוטומטיים שבהם הנהג לוקח את החניה עד למקום החניה עצמו. מתקן חניה אוטומטית מכונית משונעת בתוך החניון, בעצמה, הסיפור אחר לגמרי, המורכבות של ההתקנה היא לא קטנה, ויש פה בקהל אי אלו אנשים שאני מכיר שיש להם הרבה שריטות על הגב בגלל הדברים האלה. מה המשמעויות בשלב התכנון? ראשית, אין תקנים ואין רגולציה בתחום הזה. יש כמה דברים, חצי פורמליים, יש הנחיות מרחביות של העיריות שמגדירות את שמותר ואת שאסור בעיקר בקטע של מפלס הקרקע וההתחברות לרחוב. יש תקן ישראלי שעוסק בנושא בטיחות והפרעות אלקטרו מגנטיות שהוא גם לא תקן רשמי, מעבר לכך ישנם תקנים בינלאומיים שלא מקיפים ממש את התפעול, ואת האמינות ואת הזמינות של המתקנים. וגם המימדים הם שונים ממגרש למגרש ומיצרן ליצרן. ולכן זה יוצר לנו משמעויות גדולות מאוד בשלב תכנון הפרוייקט. בהרבה מקרים, הספק או נציגו בארץ, הוא גם מתכנן את המתקן. תופר את המתקן ספציפית לאותו פרוייקט, אותו מבנה. שמתוכנן. וזה לא מוצר מדף. במידה זו או אחרת. יתכן שהרכיבים כן, אך התכנון הכולל ייחודיים לכל פרוייקט ופרוייקט. לכן, אני ממליץ ואני חושב שהשיטה הנכונה וכל אחד מפה שיוכל לפעול כדי לממש את התהליך הזה בשלב של פרוייקט, הוא השלב שבשלב ראשון, אחד השלבים המוקדמים מאוד לפרוייקט, שהיזם והמתכננים שלו מאתרים שהם יצטרכו ככל הנראה פתרון של מתקן חניה אוטומטי, לעשות תכנון ראשוני של המבנה, האילוצים היכן הממ"דים המעליות, ובשלב זה להוציא מרכז ולבחור את הקבלן. אותו ספק שיספק את המתקן.ואז, השלב הבא הוא תכנון משותף. מתכננים את המתקן, יחד עם תכנון המבנה. ואז אפשר להגיע לפתרון. היום, הנוהג בארץ, הוא שהמתכנן או מנהל הפרוייקט פונה למספר ספקים, מבקש מהם כל מיני הצעות ומשגע אותם עם בקשות לתכנונים, תוכניות ושינויים ומה אם נעשה כך או כך, ומשקיעים בזה זמן רב, בסופו של דבר מטרתו לקבל חלל שיכול להתאים לכמה חברות, למה שהוא רוצה, ואחרי זה הוא יוכל את שמתאים לו מבחינת מחירי ופתרון. אחרי שיקבל את היתר הבניה והכל, בינתיים הוא לא מתחייב על כלום. בסופו של דבר, התוצאה לא מביאה תוצאות טובות בשל הרבה אי התאמות.

לכן אני מציע, רק אחרי שבוחרים את הספק, להיכנס לתהליך מפורט בשילוב עם הספק. יש פרוייקט אחד שהתנהלו בצורה זו. הספק נבחר לפני שנתיים, אך המכרז עוד לא ייצא. אמור לצאת בימים אלו. התכנון המפורט עכשיו נעשה מתוך ביטחון כמעט מלא, שהמתקן יתאים 100% ללא שינויים ובעיות למבנה ולייעודו. הגורמים שמשולבים בתכנון- למעשה כל צוות המתכננים של הבניין העיקרי. שזה אדריכלי והקונסטרוקטור, יועצי הבניה, הבטיחות, הנגישות- נושא מרכזי, נעשה יותר ויותר ונותנים לו פתרונות ומתחשבים בו.

יועצים של כל המערות חשמל, אינסטלציה אוורוור וכדומה. צריכים להיות שותפים לתכנון יחד עם אותו ספק שמספק את מתקן החניה האוטומטי. יועץ למתקני החניה לא יכול לעשות את העבודה והתיאום הזה. רק הספק או נציגו שמכיר את הפתרונות ומה האפשרויות שלהם ואיך  ואפשר לתור את התיאומים בענין. זה לגבי התהליך.

מה קורה בעולם? בתחום של מתקני חניה אוטומטיים, כפי שאני רואה. קודם כל, רואים פה כבר את התעשיה הסינית בתנופה. הרבה מאוד פעילות בסין עצמה של התקנת ייצור והתקנת מתקנים מכניים ואוטומטיים, בכל רחבי סין. עם העליה ברמת החיים וזה שהסינים עברו מאופניים לרכבים. בסין העסק הזה פורח. היכולות גדולות ומשתפרות, והנוכחות שלהם בארץ מורגשת היטב. אז ישנם פערי תקשורת, שפה ותרבות שיש לגשר עליהם. אחד הדברים שאופייניים למתקנים כאלו בעולם, במזרח סין קוריאה, גם יפן, שדברים כאלה לא נמצאים לבד. שירות עצמי מלא. כמעט ברוב שעות היממה יש שם נוכחות של עובד. של הבנין של חברת הניהול, שהוא עוזר לאנשים, מתווך ומתאם תיקונים וטיפולים עם החברה שנותנת את השירות והם יודעים להתמודד עם כמה בעיות פשוטות ומונעים. בארץ אין מצב שזה יקרה בחניונים של תמ"א 38 ובתים משותפים קטנים וכדומה, וכל המערכת צריכה להיות ידידותי ויציבה ואמינה. אי אפשר לומר לנהג הכנס את הרכב למתקן. במזרח יכולים להיות מקובלים, המערכת עצמה בנויה לרמה הזאת, הרמה בארץ יותר גבוהה מבחינת השירות והאיכות.

השימוש בעולם במתקני חניה אוטומטיים עולה, די הרבה, ארצות הברית שכמעט לא היה שם שוק, הוא מתפתח ואני מניח שאחד הדוברים אחריי אולי ידבר על זה יותר. הנושא הזה נכנס בארצות הברית פעם היו הרבה שטחים פתוחים ערים פתוחות, הפרברים וקרקע לא הייתה מצרך מבוקש. מגרשי חניה היו בשפע. חניונים גם היו גדולים ענקיים, הנושא הזה כמעט לא הגיע לטיפול. בשנים האחרונות רואים צמיחה גדולה בדבר הזה.

הנושא הבא שעכשיו מאתגר את התעשיה- מכוניות חשמליות. מתקני חניה אוטומטיים צריכים פתרון לטעינה של מכוניות חשמליות. כמו כל חניון, בחניונים אוטומטיים, כמובן אם זה חניונים עם פלטות הפתרון יותר פשוט, ללא פלטות יותר מורכב. ישנן משמעויות מבחינת אספקת חשמל לחניון והנושא של דילים איך מחייבים את המשתמש בחשמל, והטכנולוגיה איך מתחברים למכונית בלי בן אדם. בחלק מהמקרים נדרש לטפל במכונית ללא בן אדם איך עושים את זה.  יש ביוטוב סרטון של טסלה שמראה פתרון של נחש רובוטי שהוא מאתר את פתח הטעינה והוא תוקע את עצמו לשם. לא יודע אם זה מבצעי או לא, אך הוא מופיע בטסלה. אני לא יודע אם זה יהיה הפתרון, או שימצא משהו אחר.

אבל זה אחד הדברים המאפיינים ואני מניח שגם ידרש שדרוג חניונים קיימים כדי להתקין בהם את היכולות הללו.

תחום נוסף שנכנס, הנושא של AGV. הרעיון הוא כמו שרואים במפעלי תעשייה שמשנעים חלקים בתוך רצפת הייצור או מביאים מהמחסן לרצפת הייצור, יש מערכת שמנווטת אותה להיכן היא נוסעת, היא נכנסת מתחת לפלטה, המכוניות עומדות על פלטה, המכונית על פלטה, מעין שולחן נמוך בגובה של נגיד 30 ס"מ. המכונית הקטנה נכנסת מתחת לפלטה מרימה את המכונית, הרגליים של השולחן באוויר ומשנעת אותה.

המכונית יודעת לנוע בכל מיני תנועות, לעושת סיבוב במקום. לנוע באלכסון, קדימה ואחורה. לתמרן בצורה מאוד חדה. והוא יכול אפשר לנו במקרים מסויימים ניצול טוב יותר של שטח הרצפה, כאשר כל התשתית שהוא צריך היא רצפה ישרה וכמה חיישנים שיעזרו לו לנווט.אלו פתרונות שבעולם מתעוררים וגם בארץ הניצנים כבר פה.

הנושא הבא, שאני רוצה לסקור אותו בקצרה, חניונים ציבורים אוטומטיים. בחניון ציבורי, אנחנו לא מדברים על משתמשים קבועים. כמו בבית משותף או מקום עבודה שישנם משתמשים קבועים מדריכים אותם איך להשתמש. בחניון ציבורי המשתמשים הם מזדמנים. והם לא קיבלו שום הדרכה מראש ולכן מן הסתם יכולים להיות מבוהלים ויש להדריכם יותר. וגם אם נצטרך להתקין מערכת שתבדוק את תנאי החניה. כמו בחניון נכנסים, יש מחסום ויש מנפיק כרטיסים. לוקחים את המנפיק ואת הפתק ואחרי זה משלמים, ויוצאים. כל התהליך הזה צריך לממשק אותו למערכת החניון האוטומטי. כדי שהאדם חוזר אחרי שהוא גמר את עיסוקיו רוצה את המכונית, הולך לשלם את דמי החניה במכונה או בפנגו או היכן שהוא משלם, המערכת של החניון תדע שהמכונית הזאת להוציא אותה למשתמש. עושים את הממשק לאורך כל הדרך בין שתי המערכות וזה לא טריויאלי. אני מניח שעם השנים הדברים הללו יעשו אולי יותר סטנדרטים. כרגע לא. הם מורכבים. בחניונים ציבוריים, בעיה גדולה של עומסים בכניסות וביציאות, גם כניסות ויציאות בעומסים גבוהים בו זמנית. למשל חניון שבו משתמשי החניון משמש בלילה את דיירי האיזור וביום באים עובדי האיזור. בבוקר יש שם לחץ של קבוצה גדולה של אוכלוסיה שרוצה להיכנס וקבוצה גדולה שרוצה לצאת. יש לייצר מערכת תנועתית של שינוע המכוניות לכניסה. בדרך כלל בחניונים כאלה יש יותר מכניסה אחת. בדרך כלל בין 2-6. אפילו יש של 20. בחניון של 1000 מקומות חניה בדנמרק, יש 1000 מקומות חניה, 20 תאי כניסה ויציאה יש מערכת שמכווינה את המכוניות, המכונית נכנסת וכל התנועה מתנהלת. כל הדברים האלה מחייבים בחניון ציבורי שכאשר בחניון של משתמשים קבועים בדרך כלל אל יהיה. לעיתים יכול להיות אם זה מבנה תעסוקה משרדים וכדומה זה יכול להיות.

דיברנו על משתמשים לא מיומנים המערכת צריכה להיות ידידותית. שלטים ברורים, הכוונה מסכים דיגיטליים הכל צריך להיות פשוט. שמי שבא פעם ראשונה מהר מאוד יבין מה הוא אמור וצפוי לעשות. למשל בחניון אוטומטי, בטרם משאירים את הרכב בתוך התא ממנו הוא יוצא באחסון, יש לוודא שבלם החניה מופעל. ושלא השארנו אנשים ברכב. דבר שלצערנו קורה בארץ. אנשים צריכים להיות מודעים לכל הדברים הללו.

יש לנו עוד אפקט, כשישנם מספר תאים, צריך להפנות את האדם לתא שבו צפויה להגיע המכונית שלו. ישנם 4 תאים יגיד לך לתא מס' 3. אם הוא יחכה לתא מס' 2 תגיע מכונית של מישהו אחר כנראה. זה עוד אפקט שבחניונים רגילים לא ראינו. הכל נראה בארץ בקרוב.

יש פה עוד סרטון שמקושר ולא עובד הקישור. אנו רואים סרטון שהוכן על ידי חברת יוניטרוניקס, חניון ציבורי, רואים את התהליך של חניון ציבורי להמחיש את הקטע. נכנסת הגברת רואים את העמדה, הגב' מעמידה את רכבה. הנה ההוראות מה עליה לעשות. הכל הולך מהר. בחיים זה קצת יותר איטי. ואז ניגשת ועכשיו לוקחת את הכרטיס. מתבצע תהליך אחסון הרכב. מאפסנים אותה. מי שרוצה לראות את הסרטון המלא הוא נמצא באתר החברה. השגתי סרטון קצרצר. כדי להמחיש את התהליך. זה חניון שבניו-ג'רזי של כ-300 מכוניות חניון גדול. הופה. הגברת שילמה ואספה את רכבה ויוצאת מהחניון.

זה ככה טיפונת על הקטע של החניונים הציבוריים. ישנן שאלות? תודה רבה.

 

 

לצפייה בהרצאה, לחצו כאן

נתן שטראוס בסקירה על נושא מתקני החניה האוטומטיים

Enter your title here