ניהול ופתרונות חניה בקניונים, מרכזי מסחר, סופרמרקטים ובתי חולים

 

משתתפי הפאנל:

גיא סלוק, מנכ"ל סלופארק

אינג' יצחק מרום, סמנכ"ל יזמות ונכסים, שירותי בריאות כללית

יוסי קורדובה, מנכ"ל קבוצת נכסי אריאל

עמית קדם, מנכ"ל סנטרל פארק

 

גד ליאור: אנו ממשיכים לפאנל נוסף. אלו מקומות שאנו מתקשים למצוא בהם חניה. לעיתים אתה בא לבקר חולה ומבקשים לא מעט שקלים, בקניונים בעיה קשה מאוד של מציאת מקום חניה וכן הלאה. אני רוצה לבקש מגיא סלוק, מנכ"ל סלופארק, המפעילה שירותי חניה סלולריים בכל הארץ, פועלים עם חברות שונות, אני רוצה לשאול אותו, לדבר על פתרונות בקניונים ובתי חולים בבקשה.

גיא סלוק, מנכ"ל סלופארק:

קודם כל, ממש משפט קצר על סלופארק. אז אנחנו מפעילים שירותי חניה סלולריים. ותיקים יותר. ותיקים חדשים. אני אסביר.  אז כפי שגד שאל, אתן סקירה קצרה. סלופארק מפעילה שירותי חניה סלולאריים בכל הארץ בכחול לבן. והיום כבר בלמעלה מ-180 חניונים, בהם חניונים בבתי חולים, קניונים ומרכזים מסחריים. סלופארק בעיקר בשלוש השנים האחרונות מתחרה בתחום החניה, אחרי פריצה גדולה ומאבק ארוך מול המתחרה. והמהלכים שאנו עושים, זה בעיקר להשתדל ולהפוך את חווית התשלום לחוויה קצת יותר נעימה ונוחה.

דיברו פה בפורומים על הרבה דברים שמנסים לעשות בעולם של החניה והתנועה. אנו מנסים להפוך את החוויה ליותר כיפית ללקוח-למשתמש. בזוית של הכחול לבן אנו נותנים ללקוח אפשרות לשלם על החניה בצורה נוחה באפליקציה. ומשתדלים להפוך את השירותים לכמה שיותר אוטומטיים, כדי שהלקוח יהיה לדוגמא בכנס דוגמת זה, ולא יצטרך להתעסק עם תשלום החניה. החניה תיפתח באופן אוטומטית. הוא לא יצטרך להתעסק איתה. מהעולם של החניונים, שעשינו מהלך מאוד רחב בשנה האחרונה, הוספנו למעלה מ-100 חניונים לשירותים הדיגיטליים שלנו. ובימים אלו ממש אנו מעלים את חניון תל השומר, אחד החניונים הגדולים בארץ והמורכבים. אחד האתגרים שהחניון פנה אלינו, לפתור את אותה סוגיה שעלתה פה, נושא היציאה מהחניון, לא יודע מי מכם חווה את החוויה בתל השומר בשעות הצהריים לצאת מהחניון זו חוויה מאוד מורכבת, לעיתים פקקים של למעלה משעה. ככה שהאתגר שלנו בסלופארק הוא להשתדל כבר ברגע הכניסה לתת את האפשרות לשלם על החניה. דווקא מרגע הכניסה, אנו פונים אליך, בהודעה, ומאפשרים לך לשלם על החניה. לדרוך את כרטיס התשלום.

גד ליאור: התשלום הוא שמעכב?

גיא סלוק: הוא מהווה חלק ניכר מהעיכוב. בשעת היציאה מתעכבים עם התשלום.

גם הפקקים בחוץ מהווים חלק ניכר, אך ברגע שאתה מתעסק עם התשלום עם כרטיס האשראי, עוד רכב תופס עוד דקה אחת, חשוב שיוצאים באותו רגע מאות רכבים כל אחד לוקח עוד דקה, נהיה פקק חמור יותר ממה שהוא חמור גם ככה.

אנו מציעים כל מיני מסלולים לנהג.

גד ליאור: יש עמלה על כך שאתה משלם מראש?

גיא סלוק: התשובה חיובית. תלוי באיזה מסלול אתה. אם אתה בפרימיום אינך משלם עמלה.

בשורה תחתונה נותנים כלי נוח יותר לתשלום לא צריך לחפש עמדת תשלום בבית החולים, ולא צריך להתעסק עם זה ביציאה. זה מפשט את תהליך היציאה בצורה מהירה יותר. זה מהזוית של בית החולים.

בשנה האחרונה נכנסנו לחניוני ביצרון וחניוני עזריאלי. אנו עובדים עם נכסי אריאל וסנטרל פארק. עוד נקודה שברצוני לציין, בשביל לקחת את העולם של החניה קצת שלב אחד קדימה, אנחנו היום כשאנו מתכננים את הנסיעה שלנו, אנו משתדלים, רובנו, להיכנס לווייז ולנסות לתכנן מה הולך להיות בדרכנו וכמה זמן ייקח עד היעד. היום היעד מתחלק לשניים: התנועה- הפקק שיש בכניסה לעיר, והזמן שאתה מחפש חניה. שלוקחים את זה בחשבון ולא לוקחים בחשבון כי אין איך לבצע את ההערכה לדבר הזה. אחד מהפתרונות שאנו עובדים עליו בנושא הערכת הזמן, הוא לאפשר הזמנת חניה מראש, ולמעשה לתת לך את הפתרון שתדע מראש לאיזו חניה אתה הולך, ולחסוך לך את הזמן. היום כל משתמש יכול להסתובב בתוך העיר לפעמים 20-30 דקות וליצור פקק על פקק. הוא בחוסר מודעות היכן יחנה.

גד ליאור: מה הפתרון שלכם?

גיא סלוק: ברגע שנאפשר ללקוח לדעת מראש אם הולך לחניון איקס כי שמורה לו שם חניה, אפילו במקום ספציפי זה תלוי באיזה חניון, נוכל לבצע חיסכון בזמן משמעותי.

גד ליאור: אתם מתאמים עם החניון ועם בעל הרכב?

גיא סלוק: אנו נמצאים באינטרגציה עם ספקי הציוד בחניונים ולמעשה צריך לאפשר ללקוח להזמין מראש לחניה מסוימת, זה יכול להיות גם חצי שעה מראש.

גד ליאור: איך השומר בכניסה ידע?

גיא סלוק: השומר לא מתעסק, היום יש מצלמות בכניסה לחניונים הרכב שמור במצלמה מראש, כך שתגיע השער יפתח לך. אתה תלך למקום חניה שאנו נגדיר לך.

גד ליאור: ומודיעים לו היכן?

גיא סלוק: אחד הפתרונות שמציעים גם חבריי לשולחן, זה חיישנים שהולכים להיות ומוטמעים היום בחניונים. מה שסלופארק תעשה, תאפשר לך, ולנו יש נגיעה עם הסמרטפון של הלקוח- המכשיר שמלווה אותנו כמעט כל דקה, עצם הכניסה, המגע הראשוני שיש ללקוח עם החניה נוכל לגלגל את המידע בצורה פשוטה. SMS הודעת פוש, לאיזו חניה ללכת. גם התסכול בתוך החניה, בתוך החניון, להסתובב, ללכת ולחפש את מקום החניה – זה מבזבז עוד כמה וכמה דקות, לפעמים גם עשרות דקות. האפשרות שנוכל לתת חניה ספציפית במקום מוגדר, לדוגמא מינוס 2, 117 זה משהו שיוכל לפשט.

גד ליאור: וויז לא יכול להדריך כי זה לא מתחת כיפת השמים.

גיא סלוק: וויז מדריכה עד המקום. אנו נכניס אותך לזה. לא מתיימרים להדריכך בדרך, אנו אומרים נדריכך במקום החניה ונאפשר לך לשלם על החניה בצורה יותר פשוטה.

גד ליאור: נסתפק כרגע בזה. ברצוני לשמוע מיצחק מרום, סמנכ"ל בכללית, אחת הבעיות בבתי חולים. איך חונים שם בדיוק. יש לכם 14 בתי חולים, 600 מרפאות, 500 מהן בשכירות. אתם דואגים שם לחניה לקליינטים?

 

אינג' יצחק מרום, סמנכ"ל יזמות ונכסים, שירותי בריאות כללית

אחר הצהריים טובים לכם. כשמסתכלים על מערכת בריאות, יש להסתכל על מכלול השירותים. אתייחס לחניות כי זו מטרת היום. אבל אנחנו מפרידים את הקהילה מבתי החולים, כי יש לנו מעל 1200 מרפאות שאנו מפעילים, וגם שם צריך להיות גם שם צריך מקום לנכים שמגיעים וכל נושא של ההנגשה ואנשים עם מוגבלויות. אנחנו מדברים על נתח שוק של 4.5 מיליון לקוחות שבאים לקבל שירותים מכללית. כללית, ארגון הבריאות הגדול ביותר, והמוביל ביותר, ובעצם יש לנו מטרה אחת, לפני החניות אתייחס אליהן. לתת שירות רפואי מיטבי. ושירות רפואי מיטבי. בין יתר הנושאים שאנו מטפלים בהם, בכל תכנון, של קמפוס, הוא חניה. והעקרונות שמנחים אותנו, דבר ראשון, נכון, אנשים עם מוגבלויות. באים לשרת אנשים עם מוגבלויות, קחו בחשבון, כמה בתי חולים חדשים נבנו בשלושה העשורים האחרונים במדינת ישראל? 1. נכון? זאת אומרת, שאנחנו יותר משלושה עשורים, אגב החדש האחרון היה שניידר, במקרה הנציגים נמצאים כאן, ושם אנו הולכים להכפיל את בית החולים. כך שאנחנו מגדילים את בתי החולים, ולצורך העניין, אם הוספנו במהלך של העשור האחרון כ-2,000 מיטות, אין לנו את הנכסים והקרקעות לתת מענה לנגישות מיידית למרכזי השירות בסמוך לאותם מרכזים. ולכן אנו נאלצים להתמודד גם עם מגבלות הקרקע בסמוך למרכזי שירות.

יש לנו עוד מגבלה אדירה. לצערנו מקורות התקציב שעומדים לרשותנו הם מוגבלים. בדרך כלל אנו גם נסמכים על תורמים, כשתורם בא לתרום את הכסף, הוא רוצה לראות שאנחנו מפתחים שירות לטובת הלקוחות.

לדוגמא, תכננו בנין חדש, בשניידר, כדי לבנות את החניות היינו צריכים להוציא כ-150 מיליון ₪ רק על החניות. תארו לעצמכם איך מישהו יכול לשים את הכסף הזה. ולכן עשינו הפרדה בין הבנין, למקומות החניה, ואנחנו חושבים על פתרונות אחרים. שחלקם פתרונות מאולצים, למרות שלנו יש תוכניות פיתוח עתידיות. בשני העשורים האחרונים, אנחנו הלכנו עקב בצד אגודל כדי לתת פתרונות חניה כנדרש. ועכשיו אני נוגע ברגולציה. יש נתק בין רגולציה, למציאות. אם אני לוקח את משרד התחבורה. ראיתם את הגרף כמה נפשות כמה רכבים יש ל-1,000 נפש? מדינת ישראל בין הנמוכים באירופה, אירופה שמשונעת בכלי תחבורה והסעה המונית, בלי סוף. מה זה אומר? זה בא לפתור את כל בעיות התנועה של מדינת ישראל? שלא נדבר על הזמינות של ההסעה ההמונית. ברשתות שלא מתחברות. אני רוצה לשאול שאלה. אנחנו נמצאים בקרבת תחנה מרכזית, ותחנת רכבת. כמה מאיתנו הגיעו היום בתחבורה ציבורית שירימו את היד. בודדים. אחד. רגע למה זה קורה? הציבור מטומטם? הרגולטור צודק? הם מחמירים איתנו עם תקני חניה. אם אני רוצה עכשיו להקים 1,200 מקומות חניה בבית חולים שניידר, יש תכנון מוכן. העיריה טוענת סליחה, עברת את תקן החניה.  אך אותה עיריה לא רואה מה קורה בקפלן, ז'בוטינסקי, היו צריכים לומר לי תשקיע תבנה חניות כי ישימו את הרכב אצלך וילכו לרכבת. אם אסתכל על תכנון. כדי שאנחנו לא נשלם מחיר יקר בשני העשורים הקרובים. עיריית תל אביב עשתה לא מזמן אסטרטגיה לא יודע האם היא השלימה את זה. לנו יש את משרדי ההנהלה הראשית, מרפאות והכל, ובאו לקחת אותי כציבור שמביא לשם אלפי אנשים לתוך העיר, מה אני מתכנן לעשות בעתיד הקרוב, שלא יהיו מקומות חניה.

צמצמו את תקן החניה, בשמונים אחוז. לא שאפשרו, אלא צמצמו. נותנים אחוזי בניה מעל 1,000% מקומות חניה צמצמו. מצב כזה אין שום יכולת בכל צורה לתת מענה לפקקים האלה. ולכן אמרתי דבר אחד שיקרה, אם לא יהיה פתרון לחניה, ידידי צודק ב-100%. קודם כל ערך הנכסים ירד בצורה דרמטית כי בונים את הבניינים האלה והציבור שבסופו של דבר צריך להיות עם אמצעי הגנה ונגישות מיידית לא יבוא לשם. אבל אני רוצה את החלק הזה לסיים עם בתי החולים. אני חושב, שחלק של בתי החולים, הוא חלק מאוד מרכזי, והייתי מצפה מהרשויות, בתי חולים נמצאים בלב ערים. אם פעם היו בתי חולים בכפר סבא ובית חולים מאיר היה בחוץ, היום בית חולים מאיר שאני תושב העיר, גר מעבר לרחוב, נמצא בלב עיר. הייתי מצפה, מהרשות המקומית, שתעשה תכנון של חניות משולבות של כל מיני גורמים. לנו יש צורך אולי בשעות הבוקר לאחרים בשעות אחר הצהריים והערב וכדומה. לעשות תכנון. אותו דבר לפתח תקוה, בתל אביב וכל הערים במדינת ישראל. עד כאן תודה רבה לכם.

גד ליאור: תודה רבה. אני רוצה לשאול את יוסי קורדובה, אחת הבעיות, לעתים אני שוכח לרגע לרשום וחיפשתי את המכונית שלי כבר חצי שעה באיזה חניון. איך פותרים את הבעיה הזאת?

יוסי קורדובה, מנכ"ל קבוצת נכסי אריאל: נגמרו הימים שרושמים. טכנולוגיה. ה-LPR טכנולוגיה ידועה, צרה כמה שנים, בכניסות לחניונים כולם מכירים את זה, את הטכנולוגיה הכנסנו לתוך החניון, ונגמר הסיפור. בלחיצת אפליקציה, לוקחים אותך עד הרכב, ואתה לא צריך לרשום. הבעיה מחריפה, ידידי הסמנכ"ל הנכבד דיבר על בתי חולים.

אנו מנהלים חניונים במספר מרכזים רפואיים. יש לראות אנשים מבוגרים שיצאו מבדיקות דם שבאו ב-7:00 ולא אכלו, את זו ששברה את האגן ונתמכת על ידי בני משפחה, וכולם חרדים ורועדים, הם צריכים נגישות וזמינות. זה ביקוש קשיח. בתי החולים שהורידו להם את התקנים, זה פשע. וזה לא עניין מסחרי בכלל. זה עניין קיומי. דרך אגב הבעיה לא רק בבתי חולים.

צריך להבין, שיש לצאת מחוץ לקופסא. הבעיה, כשהרגולציה מורידה את התקנים היא חותכת עם הסכין. לא חושבת רגע, פה זה דבר קיומי בבתי חולים. פה הקניונים לא יקומו, ימותו יפלו. כמו קניון האופנה בתל אביב, לא רק בגלל החניות. בתוכנית העסקית הוא בנה על חניה חינם?

גד ליאור: היום הקניון ריק. אם לא תהיה חניה חינם לא יבואו כלל.

יוסי קורדובה: לעומת זאת בתי מלון עם חניות בלי סוף לא מנוצלות.

בתי מגורים לכולם יש חניות לא מנוצלות. יש לעבוד בשיתופיות והפעלת משאבים.

גד ליאור: בבית המגורים שלי יחנה מישהו שהולך לקניון?

יוסי קורדובה: למה לא? אתה נמצא פה עכשיו עם רכב. יודע את סדר היום שלך. אתה מוכן לתת לי לחנות אצלך תמורת 100 ₪?

גד ליאור: אולי כן.

יוסי קורדובה: תמורת 200?

אותו סמנכ"ל של בית החולים שאין לו חניות והוא יודע מעבר לכביש (מעבר לפתרון הטכנולוגי) שישכיר ממך חניה. תבוא אלינו לנכסי אריאל ותראה את האופרציה איך היא עובדת. אפילו אם האופרציה עולה, זה דבר קיומי. או בביזנס או בבריאות.

עמית קדם, מנכ"ל סנטרל פארק:

אני מחזיק בדעה אחרת במה שקשור לבתי החולים. אם הברירה היא תרופות או מיטות אעדיף תרופות ומיטות ולא בניית חניון. יש להבדיל בין קהלים שונים וגם חניון שמנהלת נכסי אריאל לחלוטין אני מסכים.  אני לחלוטין מסכים שחניון במרכז תל אביב צריך לגבות מחיר עבור החניה, שבאי בית המשפט לא יחנו בבית החולים. לא ניתן מקום לכל אחד, ועדיף שיקציבו כסף לסל התרופות וחלק מהאנשים שמתקשים בנגישות הם באמת צריכים לקבל חניה במחיר מוזל. אנשים שעוברים טיפולים. אבל כשאנשים מגיעים למקומות אחרים, שבני משפחה שמבלים שעות, שהעדפה היא בין ברירות שונות- אני בהחלט מעדיף תרופות.

בכל מה שקשור לקניונים

גד ליאור: מה עם סדרנים? דיברנו לפני הכנס על סדרנים, עדיין יש סדרנים? אני מבין בחתונה בערב מכוונים אותך היכן לעמוד בשדה. אבל ככה?

עמית קדם: אני עדיין רואה הרבה סדרנים. לחלוטין חושב שזה לא נכון. יכול להיות פיק מסוים, יום הקניות העמוס ביותר, אם משתמשים בסדרנים כל יום שישי, זה רק מאט את התנועה. צריך להוציא את הווסטים הצהובים, כשמישהו רואה הוא עוצר ושואל וזה מעכב את התנועה. צריכים מערכות אדום ירוק, תפוסה, והמון שלטים דינמיים שיכווינו אנשים למקום חניה. אנשים לא יכולים לדבר עם שלט. כשיש סדרן אנשים כל הזמן נעצרים לידו ושואלים היכן יש מקום. סדרנים גורמים ליותר פקקים מאשר מועילים, למעט מקרים יוצאי דופן של ימים יותר עמוסים שגם המערכות מתקשות לתת פיתרונות.

שאלה מהקהל: טוב שמי אלי נקר, אני לשעבר מנכ"ל נתיבי איילון, עכשיו יועץ חיצוני.  הנושא של סלופארק, בעצם מה הוא נותן יותר מאשר פנגו? פנגו היום, אתה נכנס, הוא ישר אומר לך תתחבר אלינו, ואתה יוצא. פותח את המחסום ויוצא. מה אתם מוסיפים מעבר לזה?

גיא סלוק: קודם כל שאלה מעניינת. אנו מהווים תחרות לאפליקציה של פנגו, אני יכול להגיד שבעיקר אנו עובדים על חווית משתמש, שזה העיקר שמעניין את הלקוח הסופי, שתהיה לו חווית משתמש כמה שיותר טובה, המוצר שלנו נחלק לכחול לבן וחניונים. אתה מדבר על חניונים. תהליך התשלום דומה בשתי החברות. נכנסת דרך תשלום ויצאת. זהה. הרעיון איך לוקחים את עולם החניונים ועוברים לשלב קצת יותר מתקדם, ושירותים נוספים כגון הזמנת חניה ופתרונות נוספים שאנו מתכננים זה מה שיצור את התחרות על ליבו של הצרכן. איך נותנים לו חווית משתמש יותר גדולה.

אלי נקר:  הזכירו את זה בסשן הקודם, יש פה את חברת סמארט פרקינג, שהם בשטח של 30 מ"ר, שמים את המתקן הזה שיכול לאחסן 16 כלי רכב. הקרוסלה. אתה 30 מטר, זו חניה וחצי מבחינת שטח, אתה יכול להצמיד כאלו לכל מקום, כולל אגב המבנים הגדולים של כל הזכיינים, שיש להם חניה פתוחה, אתה מצמיד לבנין לוקח 2-3 חניות ומכפיל 16 כלי רכב. שמת כמה כאלה ופתרת את בעיית החניה. לא צריך לבנות. זה מתקן שעולה סדר גודל של 50,000 ₪ אפשר לעשות בליסינג בכל מיני פתרונות. זה מה שאמרו לי כאן. יש גם אינטרקציות שונות של ליסינג ושכירות. וכולל אחזקה. לדעתי זה פתרון אדיר לכל בעיות החניה באיזורים הצפופים. מדוע לא מיישמים את זה?

יוסי קורדובה: תפנה לאיגוד האדריכלים אם הוא אוהב את זה. השאלה לא אם זה פרקטי. בנדל"ן מתחרים היזמים ראשית על הביוטי. לי יש קניון יפה יותר, בנין יותר אקסקלוסיבי. לתקוע נזם באף חזיר – אף אדריכל לא אוהב. הפתרונות של החניון האוטומטי צריכים לבוא מתוך חשיבה יצירתי אחרת לגמרי. אני לא רואה, חוץ מבתי חולים שאין להם ענין באדריכלות, שיכולים להעמיד את מה שאתה אומר. לא רואה לא את עזריאלי, לא את חברות הנדל"ן הגדולות תוקעות (סליחה על המילה) מצמידות לבניינים. מי משתמש הקצה קודם כל נבין למי צריך את זה. לקהל הרחב? היית רוצה בכל עיר כזה? אם זה למשתמשי הקצה – זה ישמש את דיירי הבנין ולא אותך שבאת לביקור אקראי. לא רואה בזה עתיד גדול. יקימו עוד 15 מתקנים בעיר זו או אחרת, לא תפס בעולם לא יתפוס פה.

אלי נקר: סליחה עוד שני דברים בענין הזה. דיברנו על מקום חניה. אפילו בניינים הגדולים, שאותם דיירים שיש להם מקום חניה אחד, ובעצם מחפשים את מקום החניה השני או השלישי, הפתרון הזה שאתה יכול את המתקן לשנע, לעטוף אותו, במעטפת כיסוי מאוד אדריכלית, ואז אין לך בעיה.

יוסי קורדובה: היום בונים במדינת תל אביב, היום, מיליון מטר מרובע. תראה לי אדריכל אחד, אנחנו יושבים בכל התכנונים. אחד לא העלה את זה. אז לכן, הבעיה לא מתחילה אם המתקן לא טוב. מצאו פתרון ל-30 מכוניות במרכז ירושלים. האם זה הפתרון?

אלי נקר: אומר מה הפתרון. שהזכיין לא ללכת לזה, ואמרתי אל תלכו לרשויות, שהזכיין יבוא ויציע את הפתרון הזה. ואז התגובה של האדריכל תהיה אחרת.

גד ליאור: תודה אני רוצה לשאול אתכם שאלה, מי שמעוניין ישיב.

יש נושא של כופר חניה. בונים בנין משרדים, אומרים אתם בונים רק 60 חניות ואנשים יגיעו בתח"צ. מאחר שבישראל אין, האם אתם בעד או שהקדמנו ובעוד 20 שנה יש לעשות כופר חניה? מי מעוניין להשיב?

יצחק מרום:  זה יותר נפוץ במרפאות הקהילתיות. אני מצפה מהרשות המקומית שתיקח כופר חניה בכל מקום שאי אפשר לתת את התקינה. אבל שהיא תראה תוכנית שבקרבת מקום מפתחת חניה. ולא לוקחת את הכסף הזה ועושה עם זה משהו אחר.

גד ליאור: הרשות המקומית לא מעוניינת שתבוא עם הרכב.

יצחק מרום: היא מעוניינת לתת פתרון לבעיות חניה.

גד ליאור: הפתרון שלה הוא שתיסע באוטובוס.

יצחק מרום: אם היא לא מתכוונת לפתור את הבעיה – אין שום טעם בכופר חניה. הבעיה הזאת של מחסור בחניות ימשך להערכתי, אני לא מומחה כמו ידידי בנכסי אריאל, אבל אני אומר כשאני לוקח את כל התמונה. לפני הכנס לקחתי את רכבת קלה, תחבורה ציבורית, על מה אנו מדברים? מתי הם יפגשו? ולכן יש לנו קשר לעשות גשר של שני עשורים. עד אז, הרכבים האוטונומיים, הטכנולוגיות החדשות. הטכנולוגיה מקדימה מאוד את הצרכים האמיתיים. היא באה לעזור, מסייעת מאוד, אבל ישנן טכנולוגיות. הבעיה שלנו היא התכנון. תכנון ותכנון. והתכנון הזה שנותן מענה לתקופת הביניים ואומר ליזם בשנה העשירית או חמש עשרה אתה הופך את החניה למשהו אחר, לוקחים את זה בתכנון ובסופו של דבר עושים שינוי ביום שיש לנו מענה. ולא עכשיו יוצרים בעיה ואומרים שאת המענה ניתן לאחר מכן.

גד ליאור: אם אין עוד שאלות בקהל נסיים את הפאנל הזה, ומיד דיון בנושא תמ"א 38 תודה רבה לכם. אני בשלב הזה נפרד מכם – תודה רבה.

 

 

לצפייה בפאנל לחצו כאן

 

 

 

 

 

ניהול ופתרונות חניה במרכזי מסחר ובתי חולים - משתתפי הפאנל

Enter your title here